החלטה בתיק בש"א 159579/08

1.         בפני התנגדות לביצוע שיק המשוך על בנק אגוד לישראל בע"מ, מחשבון מס' 6306876364, ע"ס 43,000 ש"ח אשר מועד פירעונו 15.8.07 (להלן:  "השיק").

2.         בדיון שהתקיים בפני המבקש נחקר על תצהירו והצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.

טענות הצדדים:

3.         טענת המבקש היא כי השיק נמסר לבורר כבטוחה לביצוע החלטת ביניים של הבורר ופירעונה היה מותנה בתנאי לפיו יימסר למשיב וייפרע רק במידה והמשיב לא יחובר על ידי המבקש למערך המחשוב של החברה.

            בפועל ההחלטה לא זכתה לאישור בית המשפט לפי חוק הבוררות ולפיכך לא ניתן לגבות את השיק.

            בנוסף לכך, המבקש חיבר את המשיב ועובדיו לרשת המחשבים של החברה בהתאם להחלטת הביניים של הבורר.

            הבורר העביר את השיק למשיב שלא כדין ובלא שקיים דיון או בירור בשאלה אם התמלא התנאי.

4.         ב"כ המשיב טען בסיכומיו כי אין בפנינו עניין לחוק הבוררות כלל. כל מה שעומד להכרעת בית המשפט היא השאלה האם התקיים המנגנון למסירת השיק כפי שנקבע בהסכם שנערך בין הצדדים.

            עוד נטען כי כל טענה שיש למבקש אל הבורר, הנאמן, אינה יכולה להשפיע על אחיזתו של המשיב בשיק וזכאותו להיפרע ממנו.

            המבקש מתעלם מפסיקות של בית המשפט המחייבות אותו בהוצאות ושכ"ט שוב ושוב. כך גם בעניין שיק זה, הטעם היחידי לכך שהוא חולל הוא מכיוון שהמבקש לא מוכן לשלם כספים למשיב.

דיון:

5.         כידוע, על מנת שהתנגדות לביצוע שטר, תתקבל, די בכך שהמבקש יראה הגנה לכאורה.  בית המשפט אינו בודק את טיב ראיותיו של המבקש או כיצד יוכיח אותן אלא פותח את שעריו בפני המבקש, אם טענותיו, בהנחה שהן נכונות, מגלות הגנה כנגד התביעה, אפילו תהיה זו הגנה דחוקה.

            ראו:     א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית, עמ' 310.

                        ד. בר אופיר, סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה, מהדורה שמינית (2006) מעודכנת ומתוקנת, עמ' 155 ועמ' 200 -  209.

6.         המבקש מגולל מערכת יחסים עסקית טעונה בינו ובין המשיב, אשר הסכסוך שבפניי,  הינו חלק מהסכסוך הכללי בין הצדדים, אשר בגינו התנהלו הליכי בוררות.

            אין מחלוקת בין הצדדים כי השיק נושא ההתנגדות נמסר לבורר בעקבות הסכם אליו הגיעו הצדדים, במסגרת הליכי הבוררות שהתנהלו ביניהם  וכי השיק נמסר להבטחת ביצוע תנאי בהסכם.

            טענת המבקש היא כי חיבר את המשיב ועובדיו למערכת המחשוב ולפיכך לא הייתה הצדקה למסור את השיק לידי המשיב ואין הוא רשאי להיפרע על פיו.

            המבקש נחקר ארוכות על תצהירו.  חלק עיקרי של חקירת המבקש לא התמקד בתנאי שלשמו נמסר השיק אלא בסכסוך הכללי שקיים בין הצדדים, בחיובים שהמבקש חויב בהם והמשיב מבקש לגבותם.

            המבקש נחקר אף לגבי נסיבות מסירת השיק והעברתו למשיב על ידי הבורר אולם עמד איתן על גרסתו כי חיבר את המשיב למערכת המחשוב ומשכך אינו חב בתשלום השיק וכי העברת השיק לידי המבקש אינה כדין.